שמות הפרשות בספר בראשית

שמות פרשות ספר בראשית

השמות של הפרשות נקראות על שם אחת מהמילים המופיעות בפסוק הראשון של הפרשה, ולפעמים על שם המילה הראשונה. האם זהו מקרה? יש אחרונים שסוברים שהשמות של הפרשות הם כמו שמות של בני אדם, והם מגלים על מהותה ותוכנה של הפרשה [לדוגמא, האדמו"ר האחרון של חב"ד, והוא נותן לשמות הסבר עפ"י דרך החסידות].

נלע"ד בעזה"י ללכת בדומה לשיטה זו ולהסביר כיצד שם הפרשה רומז לתוכנה:

בראשית - משמעות המילה היא התחלה, ואכן פרשה זו עוסקת

בהתחלה, התחלתו של העולם והתחלתה של האנושות.

נח - זהו שמו של האדם שבו ובעניניו עוסקת הפרשה. כמו כן, שם זה מבטא מציאת חן, ופרשה זו עוסקת בהצלת אותם אנשים שמצאו חן בעיני הקב"ה.

לך לך - שם זה מתאר הליכה למטרה מסוימת, וזה עיקרה של הפרשה – הליכותיו או מסעיו של אברהם אבינו. ההליכה לארץ כנען; הליכתו בתוך ארץ ישראל; הירידה למצרים והעליה ממנה; "הלוך ונסוע הנגבה"; הרדיפה אחרי ארבעת המלכים; מעמד ברית בין הבתרים שלפי חז"ל (רש"י שמות יב,מ) היה בארץ ישראל בהיות אברהם אבינו בגיל שבעים, כאשר הוא הגיע לארץ ישראל לביקור קצר. אחר כך הוא חזר לחרן ורק בגיל שבעים וחמש שנים עלה בקביעות לארץ, ואם כן, יש פה מסע מחרן לארץ ישראל וחזרה לחרן. עוד מסופר בפרשה על בריחת הגר וחזרתה, שגם זו הליכה.

וירא - פרשה זו פותחת במילים "וירא אליו ה'", ובאמת הקו החורז את הפרשה הוא ההתגלות של הקב"ה: ההתגלות של הקב"ה לאברהם בתחילת הפרשה; שלשת המלאכים שנשלחו לאברהם; דבריו של אברהם עם הקב"ה על אנשי סדום; שליחת שני המלאכים לסדום והצלת לוט; התגלות ה' אל אבימלך בחלום והציווי על שרה לעומת פרעה שה' לא התגלה אליו; התגלות ה' אל אברהם וציוויו לשמוע בקול שרה לגבי ישמעאל; עקדת יצחק עם כל ההתגלויות של הקב"ה אל אברהם בתחילת הענין ובסופו.

חיי שרה - תחילת הפרשה עוסקת במות שרה והמשך הפרשה עוסק בשליחות אליעזר למצוא אשה מתאימה ליצחק. יצחק היה עיקר חייה של שרה אמנו, עד שכאשר שמעה שאברהם העלה אותו לעולה, מיד פרחה נשמתה, ובמיוחד שיצחק היה בנה היחיד של שרה והיה צדיק גדול ולכן נחשב כאילו היא ממשיכה לחיות, וממילא חייו של יצחק כלולים במילים "חיי שרה". רבקה, לעומתה, אחד מבניה היה רשע ולא המשיך את דרכה, ולכן אי אפשר להגיד שהיא ממשיכה לחיות כמו שרה, שהרי חלק ממנה גם בחייו נקרא מת.

תולדות - הפרשה פותחת במילים "ואלה תולדות יצחק בן אברהם". המילה תולדות משמעותה דבר שנולד מאדם, וזה כולל שני דברים: גם ילדים וגם מעשים של אדם [כמו שמצאנו אצל נח, ראה רש"י בתחילת פרשת נח]. פרשה זו אכן עוסקת גם בילדיו של יצחק וגם במעשיו.

ויצא - פרשה זו עוסקת בתקופה שיעקב אבינו היה מחוץ לארץ ישראל.

וישלח - הפרשה מתחילה "וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשיו אחיו", דהיינו, מפגש בין יעקב ועשו על ידי שליחים, ואכן הפרשה מתארת מפגש בין יעקב ועשיו: מפגש על ידי מלאכים; על ידי עבדים שמביאים מנחה; על ידי שרו של עשיו; עשיו עצמו ואחר כך המפגש במשך ההיסטוריה של הבנים של יעקב ועשיו, וזה מה שמתואר בסוף הפרשה - זרעו של עשיו. בניהם של יעקב ועשיו הם מעין שלוחים שלהם ושל דרכם הרוחנית.

וישב - הפרשה פותחת "וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען", וכל הפרשה מתארת את תקופת ישיבתו של יעקב בארץ כנען וכל מה שעבר על משפחתו בתקופה זו. אף על פי ששני חלקים של הפרשה מתרחשים בארץ מצרים, אבל מכל מקום הם היו בתקופה של ישיבת יעקב בארץ כנען.

מקץ - מלשון סוף. פרשה זו מתארת את סוף תקופת הסבל של יוסף ושל האחים, ואת תחילת המהלך שהוביל לקראת הפיוס והמפגש.

ויגש -"ויגש אליו יהודה". פרשה זו מתארת את ההתקרבות בין יוסף לאחיו, וכך מתרגם אונקלוס את המילה "ויגש" - מלשון התקרבות. וזהו גם עניינה של ההפטרה.

ויחי - הפרשה עוסקת בתקופת חייו האחרונה של יעקב, וגם בברכת הבנים שכולם צדיקים וכולם ממשיכים את דרכו, ולכן אף לאחר מות יעקב נחשב הוא כאדם חי, כיון שכל בניו צדיקים, ולכן נקראת הפרשה "ויחי".